חברות הקהילה
כל חברת קבוצה מפרסמת על עצמה כשהיא מרגישה מוכנה לעשות זאת*
ספיר בן פורת
גלי גנות
הצטרפתי לקהילה כי שמחתי על ההזדמנות להכיר ישראליות שנמצאות במצב כמוני בארץ זרה. מצאתי קבוצה נעימה של נשים שחולקות יחד חוויות, לומדות להקשיב אחת לשנייה ומתרגלות ביחד כלים שעוזרים לכל אחת עם ההתמודדות שלה. נעים לי לשמוע וללמוד מכל אחת ומה שהיא מביאה איתה וגם לשתף קצת בדברים שעוברים עלי.
חברת קהילה
במשך שנים הסתובבתי עם התחושה שהחיים שלי יכולים להיות הרבה, הרבה יותר.
הרגשתי כבויה. כמעט בלתי נראית.
מה שהכי כאב – היה הפער.
בין מי שידעתי שאני בפנים, לבין איך שהחיים שלי נראו בחוץ.
ידעתי שיש בי משהו טוב, עמוק. יכולת לעזור.
האמנתי שמתישהו, במקום אחר, בזמן אחר – אני אביא תועלת, אשמח באמת, אהיה שלמה.
וחלמתי.
אבל לפעמים החלומות קטנים מדי. לפעמים גדולים מדי.
ניסיתי שוב ושוב – עד שוויתרתי.
פגשתי אנשים. למדתי. כאבתי.
וביום אחד, כשהכאב היה גדול במיוחד, שאלתי את עצמי:
"מתי הסכמתי לתת למישהו אחר את המפתחות ללב שלי?"
ומשם – התחילה הדרך.
למדתי את עצמי מחדש.
הקשבתי. ניסיתי. שחררתי.
שחררתי את הקולות שאמרו שאני קטנה, לא חשובה.
ובעיקר – שחררתי את הקול שבתוכי.
והיום, כשאני מסתכלת על החיים שלי – אני נדהמת מהשינוי.
לא בגלל מה שהשגתי.
אלא בזכות היכולת לשמוח, לסמוך, לאהוב את עצמי באמת.
תמיד עשיתי הכל לבד.
להיות חלק מקהילה – זה חדש ולא ידוע.
תמיד הייתי בטוחה שאם לא אנהיג, אז כלום לא יקרה כמו שהוא צריך לקרות.
הקהילה עבורי היא מקום שבאמת רואים אותי.
אני מרגישה שמקשיבות לי.
מרגישה שיש לי כל כך הרבה מה לתת –
ועצם זה שיש מי שרוצה לקבל בצד השני,
גורם לי להרגיש מלאות וסיפוק עצומים.
עתר אב
חברת קהילה
חברת קהילה
כבר שנים שאני מנסה להתגבר על פחדים ואתגרים אישיים במקום זר עם שפה אחרת, אנשים אחרים ושמש אחרת
הייתי מטופלת זמן רב ולאט לאט שמתי לב איך גובר הפער והמרחק בין ההבנה שלי לבין המציאות שלי בפועל. כאילו שהראש מבין את ההגיון מאחורי דברים ואת חוקי העולם בכדי לחיות חיים שמתאימים לי יותר, אבל מוצאת את עצמי מתמודדת שוב ושוב עם אותם האתגרים ואותם השיעורים ולא מבינה מה לעשות אחרת.
כשהצטרפתי לקהילה, הרגשתי שכל המידע התיאורטי שיש לי בראש, יורד לשטח ופתאום היה לי ברור איך לתרגל ולהביא את אותם הרעיונות התיאורטיים- לתרגולים מעשיים בזמן אמת. שמתי לב איך יש בי יותר מודעות לדפוסים ולמקרים בזמן אמת. הגאפ לאט לאט מצטמצם לו.
כשהצטרפתי , פשוט הרגשתי שאני צריכה לעשות את זה. בלי ממש להבין לאן אני מגיעה ומה בדיוק עושים פה. לאט לאט כל המתנות התגלו בפניי
יסמין מלווה את התהליך בצורה כל כ אמפטית, אישית ועמוקה. והמתנה הגדולה האמיתית הייתה להכיר הרבה נשים מהממות ומיוחדות. ללוות אחת את השנייה באתגרים, בשמחות ובפחדים
בלי לשים לב, הקהילה הזו הפכה לחלק משמעותי עבורי והמקום שלי להביע את הקול שלי
החלום שלי הוא לתמוך בקהילה שלנו בקבוצת נשים בשנה הראשונה באמהות שלהן. לעזור להן להרגיש מוכלות בכל השינויים שמגיעים מכל החזיתות בבת אחת וליצור להן מקום בטוח לשתף ולנרמל אחת לשנייה
את כל הקשיים והפחדים שצצים