לכוון את הרגש להרגיש את הכוונה

אני מאוד מושפעת.

אני רגישה.

ופעם הייתי פשוט ריאקטיבית.

הכוח הזה שלי היה לחולשה כי לא שמתי מאחורי הכשרון הטבעי שלי כוונה.

הייתי מקשיבה לשירים שנתנו לי השראה לעוף במחשבות לעולם בו הפוטנציאל האינסופי שלי ממומש. ישבתי שעות באוטובוס או בטבע והקשבתי לשירים. נתתי להם להשפיע לי על מצב הרוח או שהשתמשתי בהם כדי להעצים מצבי רוח בהם כבר שהיתי.

עוד כשרון שיש לי זה שאני אוהבת לחקור.

אני סוג של חננה טיפשה.

אני כיום יכולה להגיד שמה שהכי אהבתי וזכור לי כחוויה של הצלחה בכל שנותיי במוסדות הלימוד זה עבודות המחקר. בבית הספר תמיד הרגשתי טיפשה, אבל איכשהו כל פעם שהמשימה היתה לבחור משהו שמעניין אותי ולחקור אותו, מיד נרתמתי בשמחה לצלול אל הספרים.

ביסודי כל שנה היינו צריכים לבחור נושא ולחקור אותו בספריה או לנהל ראיונות עם מומחים. לא קשה למצוא את המכנה המשותף בנושאים שאני מחרתי לחקור -

כיתה ב - כינים.

כיתה ג - צבועים.

כיתה ד - עטלפים.

אני זוכרת את ההתרגשות שהיתה לי לחקור ולכתוב באופן מעריך ואוהב וסקרן על יצורים שמראם ותכונותיהם היו מעוררות באנשים פלצות.

לא מפליא למי שהכיר אותי בתקופה בה היתה לי גבה אחת ושיניים ענקיות בולטות ושיער קצוץ (פלוס צמה כי אייטיז).

נתתי לחיות הללו את מה שרציתי שמישהו יעשה יום אחד כלפיי.

וסוף סוף לקראת גיל 40 אני מבינה שהפכתי לאותו אדם שכה פיללתי שיהיה בחיי כבר בילדותי.

מישהי שיעניין אותה לדעת מה עושה לי טוב, מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, כמה מנוחה אני צריכה ואילו משקאות ומאכלים מטיבים עמי.

מישהי שתסתכל על כל החלקים בי שמעוררים פלצות ותחבק אותם.

והיא גם לסיכום תגיד למה אני ככ חשובה למערכת האקולוגית ולעתיד של הפלנטה. מישהי שתבדוק ותגלה עד כמה באמת אני מסוגלת לראות ולמצוא את מבוקשי גם כשהבחוץ כולו אפל ושחור. איך אני יודעת לשרוד ואף לשגשג בתנאים קיצוניים, בעזרת מאגרים של מינרלים וויטמינים חיוניים שאני אוגרת בגופי מקרני השמש וצריכת כלורופיל.

את כל זה אני מבינה תוך כדי כתיבה ואני יושבת פה בגבעה צופה על ההרים האלפים ובוכה מרוב תובנות שזולגות וזולגות טיפות כבדות שעושות צליל של אסימון כשהן נוחתות על הדשא.

רציתי בכלל לכתוב שיש לי כשרון לחקור לעומק כי אני כל הזמן בתחושה שאני לא יודעת כלום. ככה הרגשתי כל חיי והיום אני י

ודעת לראות את זה כעוצמה ולא כמינוס. החלפתי את השירים בספרים להתפתחות עצמית והם חדרו לכל תא בגופי ואני כבר במקום בו אני חוזרת להאזין לספרים כדי להעצים או להשלים את מה שאני עוברת בחיי. כרגע מאזינה שוב לקפיצה הגדולה של גיי הנדריקס כי אני צריכה עוד השראה בתהליך ההתפתחות שלי.

כי הכל זז קדימה.

בדיוק לאן שרציתי שהוא יזוז.

ואני מרגישה עוצמה שגורמת לי להרגיש כאילו בעצם האלפים הם אלו שמשקיפים עליי.