פרדיגמת יום האם

היום, יום האם, יצאתי לטיול ארוך ביער שמעל ביתי. הקשבתי שוב לפרק הראשון של "ההרגל ה-8", הספר שנתן לי את ההשראה לפתוח את קהילת הנשים ואת התכנית ״מה קוראת״. תוך כדי הליכה, מצאתי את עצמי מהרהרת על המסע שלי עם הקהילה הזאת, שהפכה בשבילי לעוד "ילד" שהריתי וילדתי.

בפרק הזה הוא מצטט ואומר ש"כל מה שצריך לקרות כדי שהרוע ינצח - זה שאנשים טובים לא יעשו שום דבר".

מתוך המקום הכי נמוך שאני הייתי, וראיתי עוד נשים מהקהילה שלי שמביעות את אותו כאב, החלטתי לפעול ולעשות מה שיכולתי - וזה להזמין נשים שרוצות ללמוד איתי את שבעת ההרגלים. מאחר שנצמדתי לעקרונות, השתמשתי בכישרון שלי, בידע שלי ובתשוקה שלי, ממרחב של למידה נוצרה לה פתאום קהילה.

כבר שנה שאני "אמא" לקהילה הזו. שנה של אנדורפינים, שנה של התאהבות, שנה של שקיעה מוחלטת בפרויקט הזה. כל זאת תוך שיפור ותיקון היחסים שלי עם ה"אחים הגדולים" - מאיקה ויולי, ועם בעלי.

הכוונה העמוקה שלי ליצור משהו יפה בסביבה בריאה גרמה לי להתחייב למסע הזה באמת ובתמים, לגרום לדברים בחיי הפרטיים והמקצועיים לעבוד. במקביל, עסקתי בריפוי עצמי, עם הרבה תשוקה ותחושת סיפוק.

הפרויקט הזה העניק לי חברויות אמיתיות וגרם לי להרגיש שאני סופסוף חיה את הפוטנציאל שלי. כשיצאתי היום לטבע, נזכרתי בכל הדברים האלה. התחברתי מחדש לעצמי, אחרי שבוע עמוס שבו קצת הרגשתי שאיבדתי את הדרך. זה היה כמו לחזור הביתה.

ובעודי מהלכת ביער, פתאום הבנתי - יום האם הוא לא רק למי שיש לה ילדים ביולוגיים. כולנו אימהות במהותנו. כולנו יוצרות, מדי חודש אנחנו מתחדשות ונולדות מחדש. הפרדיגמה שיום האם שייך רק לאימהות ביולוגיות היא מצומצמת מדי.

אז היום אני מחבקת את האימהוּת שבי - לא רק לילדיי, אלא גם לקהילה שלנו, ליצירה שלי, לחלומות שלי. ומאחלת לכולנו - כל הנשים היוצרות, המעניקות והמטַפחות - יום אם מלא בהכרה בעוצמה היצירתית שלנו.