עולם מתחיל ונגמר ב-2 דקות - מאת ספיר בן-פורת.

השבוע אני מסתובבת עם המחשבה כמה הכל קורה ומשתנה ברגע.

איך זה לוקח רגע קטן לזפזפ בין רגשות. מספיקות 2 דקות מלהיות בתחושה על גג העולם ומיד אחרי להרגיש בתחתית. כואבת. וההיפך.

בסוף שבוע האחרון, נסענו לטיול משפחתי שחלמתי עליו הרבה זמן.

לא משנה כמה ניסיתי להכין את עצמי למשברים והאתגרים שברור שיגיעו. בכל זאת, טיול טראק ארוך ומאתגר למשפחה שלא מנוסה בטיולים רגליים וילדות קטנות. שילוב קטלני שכזה.

ידעתי שזה יכול להיגמר ממש רע. אבל הלב שלי ביקש לשם. נעניתי.

כשהגענו אחרי 3 שעות נסיעה, התברברנו כמעט שעה במתחם רק כדי למצוא איפה המסלול מתחיל.

בשעה הזו לגדולה נמאס ללכת. הקטנה לא מפסיקה ליפול ולבכות.

בעלי רעב. קר ומזג אויר ממש לא כמו שדמיינתי. כולם מתלוננים.

אני מרגישה שאני מאבדת את זה. הקולות של שלושתם נכנסו לי לראש הadhd שלי בנוסף לתחושות האשמה שאני גררתי את כולנו לתוך זה ועשו לי בלאגן.

רציתי לשבור את הכלים. לנסוע חזרה 3 שעות הביתה עכשיו וזהו. התחילו לי מחשבות קשות ולא נעימות. רגשות קשים. קולות של הילדה שבי שרוצה עכשיו להתיישב על הרצפה, לבכות ולצעוק עד שמישהו יקח אותה לטיול.

הצלחנו להבין איפה מתחילים וכבר כולם רעבים. הרגשתי שזה פשוט אבוד ותמיד הכל יהיה רק סביב אוכל אצלנו. ללכת לטיול רק בשביל הפיקניק.

באחד מרגעי השפל שלי, אהובי הצליח להקשיב ללב שלי לפניי שאני הצלחתי.

הוא הזכיר לי בחכמתו שלא כדאי לי עכשיו לקבל החלטות כי אני בהצפה מוחלטת. הוא מכיר אותי כל כך טוב.

הוא ביקש ממני להמשיך להיות כמו שאני. רק בלי החלטות חורצות. רק לתת לה צ׳אנס שאולי עוד רגע התסכול ישתנה ויפנה מקום למשהו חדש.

התחלנו את המסלול. עם פרצוף עקום ובלי הרבה אמונה מצידי.

ולאט לאט הקסם קרה. האמת אולי לא לאט לאט. זה קרה פשוט ברגע.

ההליכה והנופים פתחו לי את הלב. לראות את הילדות שלי יורדות במסלול ומדלגות על מדרגות האבנים- הכניס לי אוויר לריאות והרגשתי איך לאט הראש שלי נרגע, הלב שלי מתמלא והריאות יכולות להתענג על האוויר הנקי.

זה ליווה אותי במשך ימים ארוכים. איך לא מזמן לא היה סיכוי שהייתי נותנת הזדמנות או לאגו רגע להרגע אחרי שבירת הכלים. והנה אני פתאום מדלגת, שמחה ומזמזמת שירים עם המשפחה שלי.

גם במסלול היו הרבה תלונות בחלקים המאתגרים שלו, אבל הרגשתי כלכך טוב עם עצמי, שהייתי פנויה לחזק את הילדות שלי ולמצוא ביחד דרכים לעברות את האתגרים שהיו בפניהן. סיימנו את המסלול בתחושת נצחון גדולה שהפכה לאמונה עצמית משמעותית וטרנספורמטיבית.

אם נסתכל עמוק יותר, כל הסיפור הזה מדבר בדיוק על היכולת להשהות תגובה אוטומטית, לשנות כיוון פנימי, להישאר רגע אחד נוסף לפני שמוותרים, שזה הלב של שינוי הרגל

זה מדהים אותי איך הרגל, רגש ובעצם חיים שלמים יכולים להשתנות ב 2 דקות.

אנחנו רק צריכים להיות קשובים, להקיף את עצמנו באנשים הנכונים לנו ולהאמין שהחיים יכולים להשתנות לגמרי ב2 הדקות הבאות.